האם אפשר למנוע אלרגיות למזון בילדים?

נתון מעניין הוא שבשנות ה-1800, קדחת השחת (תגובה אלרגית שכיחה המופיעה בעיקר באביב ובסתיו שתסמיניה כוללים התעטשויות, נזלת שקופה, עיניים דומעות ומגרדות, וגודש באף) נחשבה למצב כל כך נדיר שרוב האנשים מעולם לא שמעו עליה. אבל כשאנשים היגרו לכיוון ערים והתרחקו מאורחות החיים שהגנו מפני אלרגיות, כמו מגורים בחווה ומזונות מלאים, קדחת השחת הפכה למונח שכולם מכירים, מכיוון שהמצב הפך לנפוץ.

כעת, בדומה לתופעה החדשה שנראה כאילו הגיעה משום מקום לפני מאתיים שנה, אלרגיות למזון נמצאות במגמת עלייה, כאשר עד 10% מהאמריקאים ו-4% מהילדים בארה"ב סובלים כעת מאלרגיה למזון. חטיף במבה או כריכי גבינה, הם כיום סיכון קטלני עבור ילדים רבים. לכן לא פלא כי רבים מכנים את האלרגיות למזון "מגיפה מודרנית".

אמנם לימדו אותנו בעיקר שאלרגיות למזון הן רק תוצאה של מזל רע במחלקה הגנטית, אבל למעשה, אלרגיות למזון עשויות להיות ניתנות למניעה יותר ממה שחשבו קודם לכן, וכמו אלה שהופיעו בשנות ה-1800, עשויות להיות להן מקור חברתי וסביבתי. לכן, מאמר זה יסקור את היסודות של אלרגיות למזון, בדיקות וטיפול, ויחדד את הדרכים שבהן נוכל למנוע מהם להתפתח מלכתחילה- הן עבור ילדים והן עבור מבוגרים.

אך חשוב להדגיש כי מאמר זה אינו עוסק בטיפול במצבים אלו, אלא בעיקר בדרכים למניעתם (ויש דרכים רבות!), במיוחד לא באלרגיות מסכנות חיים. טיפול במצבים אלו מחייב ליווי של איש מקצוע והתאמה אישית.

מי נמצא בסיכון מוגבר?

התשובה הפשוטה היא: כל אחד. אבל, יחד עם זאת, לא כל אדם סובל מאלרגיות או רגישות למזון. מדוע? בואו נעמיק וניבחן את המידע והגורמים הידועים:

גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות אלרגיות למזון הוא היסטוריה של אקזמה או אסטמה. לכן, מניעת מצבים דלקתיים כרוניים אלו חשובה, שכן הדבר עשוי גם למנוע את אותן הפרעות במערכת החיסון המובילות להתפתחות אלרגיות למזון.

שני גורמי סיכון עיקריים להתפתחות של אסטמה ואקזמה בילדות הם ניתוח קיסרי ושימוש באנטיביוטיקה בשנים הראשונות לחייו של הילד, כולל בלידה או בעת מתן לאם במהלך הצירים. ניתוח קיסרי מונע את החשיפה הראשונית ביותר של היילוד למיקרוביום של האם ולכן פוגע במעט ביכולת הראשונית שלו לפתח את מערכת החיסון שלו. גם שימוש באנטיביוטיקה יכול לפגוע במיקרוביום המעי. בעיקר חשיפה בגילאים הצעירים ובעיקר בחשיפה ממושכת.

בנוסף, נזק לרירית המעי כתוצאה מאנטיביוטיקה, וגם שימוש ב-NSAID (כלומר איבופרופן- תרופות כמו אדוויל/נורופן), עבור חום למשל, עלולים להוביל לחדירות יתר של המעי ("מעי דולף"). זה בתורו מוביל לרגישות לחלבונים ממזון המעוררים תגובתיות יתר של מערכת החיסון, כאשר הם נודדים על פני המעי החדיר. בעשורים האחרונים חלה עלייה בשימוש בניתוחים קיסריים ושימוש יתר באנטיביוטיקה בילדים ומגמה זו מקבילה לעלייה בשכיחות אלרגיות למזון באוכלוסיה. לאישה בהריון עם אלרגיות למזון יש גם הרבה יותר סיכוי להעביר נטייה זו לילדה עקב חשיפת הילד לגורמים אימונולוגיים מהאם במהלך ההיריון.

שימוש בפרוביוטיקה במצבים אלו יכול בהחלט לסייע ומחקרים רבים מראים זאת. יחד עם זאת יש לציין, כי שימוש בפרוביוטיקה אינו מחזיר לגוף ולמעי את כל החיידקים הידידותיים, אלא רק את חלקם. ועדיין, במידה ותינוק נולד בניתוח קיסרי או נוטל אנטיביוטיקה, עדיף לתסף בפרוביוטיקה מותאמת, מאשר לא לתמוך בו כלל.

גורמים נוספים המעלים סיכון לאלרגיות למזון הם השמנת יתר ומחסור בוויטמין D, שניהם שכיחים בקרב ילדים ומבוגרים בישראל ובעולם המערבי. ולא מפתיע לראות כי שימוש מוקדם או תכוף באנטיביוטיקה וניתוח קיסרי הם בעצמם, גם גורמי סיכון להשמנה (עקב הפרעה בפלורת המעיים, השולטת בחילוץ הקלוריות וגורמים אחרים המשפיעים על המשקל) ולכן, בסופו של דבר, יש קשר בין הגורמים השונים.

כאשר ניצפה חוסר בויטמין D בבדיקות הדם של האם או היילוד, בהחלט יש לשקול להשתמש בחשיפה מבוקרת לשמש ותיסוף של ויטמין D במידת התורך.

לבסוף, רעלנים סביבתיים רבים מביספינול A ועד מתכות כבדות כמו כספית (כולל בחיסונים) וקדמיום, הוכחו כמשנים את תפקוד המערכת החיסונית, ואפילו משנים את הצורה וההתפתחות של תאי חיסון חשובים. תינוקות רבים כיום כבר נולדים עם "עומס רעיל" כשבחבל הטבור שלהם של לפחות 270 כימיקלים סביבתיים שונים שעלולים להיות רעילים. משמעות הדבר היא, למרבה הצער, שהדם בו אנו מזינים את התינוקות שלנו בהריון עלול להכיל גם רעלים הפוגעים בחסינות, מה שמגביר את הסיכון לאלרגיות למזון. אמנם ישנן חשיפות כימיות רבות שאנחנו פשוט לא יכולים להימנע מהן בהריון בגלל שהן באוויר ובמים שלנו, אבל אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו כדי למזער את החשיפה לקופסאות שימורים, פלסטיק המכיל BPA, אחסון וחימום המזונות שלנו בפלסטיק, שימוש במחבתות נון-סטיק, מתכות כבדות ורעלים אחרים בקוסמטיקה ובמוצרי הגוף שלנו, וריסוסים וחומרי הדברה במזון.

חשיפה מותאמת גיל למזונות אלרגנים

רשימת המזונות האלרגניים שונה במעט בין מדינה למדינה ומושפעת גם מרמת החשיפה לאותם למזונות: ככל שמזון מסוים נצרך יותר, כך נמצא אחוז גבוה יותר באוכלוסייה המגיבה אליו ברגישות כלשהי.

המזונות האלרגנים הנפוצים ביותר בישראל הם: גלוטן, חלב ומוצריו, ביצים, בוטנים, אגוזים, שומשום, סויה ומוצריה ודגים.

עד לפני כמה שנים ההמלצה הרפואית להימנעות מאלרגיות למזון הייתה לייצר חשיפה מאוחרת ככל הניתן למזונות אלו, אך מסתבר שבמדינות שבהן לילדים יש חשיפה מוקדמת וקבועה למזונות אלו, במיוחד לחיטה ובוטנים, במיוחד בזמן שהם עדיין מניקים, שיעורי האלרגיה למזון נמוכים משמעותית. זה המצב אפילו עבור תינוקות בסיכון גבוה לפתח אלרגיות למזון עקב אקזמה. יחד עם זאת, יש לציין כי חשיפה מוקדמת מידי, עלולה גם היא לייצר יותר תגובות אלרגיות!

ההמלצה הנוכחית, המבוססת על נתונים בינלאומיים, מציעה שהדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות כדי למזער אלרגיות למזון הוא להכניס מגוון רחב של מזונות, כולל אלה שבדרך כלל ידועים כגורמים לאלרגיות, בסביבות גיל 4-6 חודשים, ובאופן אידיאלי להמשיך להניק עוד 6 חודשים לאחר תחילת הכנסת המזון (ירגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים). אם את מניקה באופן בלעדי זה לא אומר שאת חייבת להכניס מזונות מוקדם, אבל נראה שהעשייה הזו מספקת הגנה מקסימלית. וכמובן, אם לילדכם כבר יש אלרגיה לבוטנים (או למזון אחר), המצב שונה כמון ואז יש להימנע ממתן מזונות אלו.

אלרגיה למזון לעומת אי סבילות למזון

אלרגיות למזון ואי-סבילות למזון הם מצבים רפואיים שונים בשל הבדלים באופן שבו המערכת החיסונית מגיבה בכל אחד מהם. אלרגיות למזון מעוררות מה שנקרא תגובה מתווכת IgE אשר משפיעה על מערכות גוף מרובות ויכולה להוביל לתסמינים רבים ושונים כגון: נזלת, התעטשות, גודש, צפצופים ונפיחות בגרון, בחילות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים, גירוד בעור, אדמומיות, דפיקות לב מואצות, חולשה, לחץ דם נמוך ועילפון. אלרגיה למזון היא גם האשמה בכ-35% מהמקרים של אקזמה בילדות.

התסמינים עשויים להיות קלים עד חמורים, ובדרך כלל מופיעים תוך דקות לאחר אכילת מזון מעורר, אך יכולים להופיע עד מספר שעות לאחר מכן. אלרגיות מסוימות יכולות להיעלם עם ההתבגרות (אם כי אלרגיות למזון הפכו נפוצות יותר, חמורות יותר, ובעלות פחות סבירות להיעלם, ב-3 העשורים האחרונים). לעיתים אנשים עם אלרגיה למזון אחד יהיו גם אלרגים למספר מזונות נוספים ברמות שונות. כמו כן, לא רק שאלרגיות למזון הפכו נפוצות יותר ב-3 העשורים האחרונים, הן הפכו חמורות יותר ופחות סבירות להיעלם.

אי סבילות למזון, לעומת זאת, מעוררת תגובה חיסונית מסוג IgG  ויכולה להיות למגוון מזונות (גלוטן ומוצרי חלב השכיחים מבניהם) ועלולה להוביל לתסמינים בריאותיים כרוניים יותר, החל מבעיות עיכול, עור, ובעיות מצב רוח והתנהגות. תסמונת המעי הרגיז נגרמת בדרך כלל על ידי אי סבילות למזון.

(להרחבה בנושא זה כנסו לקישור זה)

אי סבילות להיסטמין שכיחה פחות מאי סבילות למזון, אך היא מופעלת על ידי מזונות רבים גם כן, מכיוון שמזונות רבים מכילים או גורמים לגוף לשחרר היסטמין. מצב זה נוטה להידמות לאלרגיה אמיתית למזון, מתרחש בדרך כלל זמן קצר לאחר אכילת המזון, ויכול להיות מטריד למדי. קיים קשר מסוים בספרות הרפואית בין אי סבילות להיסטמין למעי דולף.

בדיקת אלרגיה למזון

רופא אלרגולוג מאבחן אלרגיות למזון ואלרגיות בכלל על ידי חשיפה מבוקרת לאלרגן. הבדיקות הנפוצות הן תבחיני עור (Prick test) הנותנים תוצאות תוך 15-20 דקות, בדיקות דם לנוגדני IgE (RAST) או תבחיני מטלית (Patch test) לתגובות מגע.

בדיקות IgG לרגישות למזון מתבצעות ע"י בדיקת דם ובודק מוסמך.

(לפרטים נוספי ניתן להיכנס לכאן)

אז מה ניתן לעשות?

ברוב המיקרים, הטיפול הטוב ביותר הוא קודם כל הימנעות מחשיפה לאותו המזון.

בנוסף ניתן לנסות שיטות חשיפה מבוקרת שונות הנעשות בתוך בתי חולים ומרכזים רפואיים.

יחד עם זאת יש לזכור- אלרגיה למזון היא רק הסימפטום ולא שורש הבעיה. שורש הבעיה, כפי שצוין, יכול להיות חוסרים תזונתיים, פגיעה במיקרוביום, חשיפה לחומרים שונים וניתן לסכם זאת כמערכת חיסון חלשה המגיבה בצורה לא מבוקרת למזונות או חומרים שונים.

לכן, לאנשים הסובלים כבר מאלרגיות מזון מרובות חשוב במקביל להימנעות גם לחזק את מערכת החיסון ולהימנע מחשיפות לחומרים נוספים העלולים להחליש את המערכת הזו, עוד יותר.