חלבון הספייק הוא החלק החיצוני המהווה את מעטפת וירוס הקורונה ולו תפקיד חשוב בהתרבות וירוס הקורונה וחדירה אל מערכת הנשימה. בנוסף, בטכנולוגיית ה- mRNA ב"חיסונים" מוזרקים רכיבים ליפדיים (שומניים) המכילים בתוכם את הקידוד הגנטי של וירוס הקורונה (RNA).

אותם ליפידים חודרים אל תוך הממברנה  התאית, שם הם מועמסים על ריבוזומים (אברון בתא האחראי לייצור חלבונים) וגורמים לגוף לייצר מתוך תאי הגוף עצמו, את חלבון הספייק. כעת הופך הגוף עצמו, למיפעל ייצור של חלבוני ספייק.

בתוך תמיסת ה"חיסון" קיימים רכיבים נוספים שלהם אין תפקיד רפואי אך יש להם השפעה על הגוף: כולסטרול, פוליאתילן גליקול ועוד. אותם חלבוני ספייק שכעת יצר הגוף עצמו, מסתובבים בגוף ומערכת החיסון הפוגשת אותם, מזהה אותם, לומדת את המבנה שלהם ומייצרת כנגדם נוגדנים.

בעבר היה מקובל לחשוב כי אותם רכיבים ליפידיים ואותם חלבוני ספייק נשארים בשריר באתר ההזרקה ומתפנים מהגוף לאחר מספר ימים, אך מחקרים חדשים מראים כי רכיבים אלו מתפזרים בכל הגוף, נוטים להיאגר במערכות מסוימות כגון: שחלות, אשכים, מוח, טחול, כבד ועוד ואינם מתפנים לעיתים גם חודשים ושנים לאחר קבלת ה"חיסון" לקורונה. הגוף הופך למעשה למיפעל לייצור חלבוני ספייק לפרק זמן לא ידוע לעת עתה

כמה חודשים לאחר תחילת התפרצות נגיף הקורונה, החלו חוקרים לבחון את נושא חלבון הספייק לעומק וכיום ידוע כי חלבון זה גורם לתחלואות רבות כגון: הגברת דלקתיות בגוף, העלאת קרישיתיות הדם, פגיעות נוירולוגיות, גניקולוגיות, פיריון, פגיעות במערכת החיסון, פגיעות לבביות ועוד.

אחד ממנגנוני הפעולה הנחקרים של חלבון זה הוא יכולת ההיצמדות שלו לקולטני ACE2 והפרעה לתיפקודם.

תחום הטיפול במחלות מבוססות ספייק הינו תחום טיפול ומחקר חדשני, אך מיום ליום יוצאים יותר ויותר מחקרים ואנו למדים עוד על הגורמים ללונג קוביד ולתופעות הלוואי הקשורות ל"חיסון" ולמדים על שיטות הטיפול המתאימות לסובלים מבעיות אלו.