מדוע המיקרוביום של התינוק שלכם כל כך חשוב
האקולוגיה של המעיים שלנו מורכבת מכ-100 טריליון מיקרואורגניזמים מגוונים, הנקראים יחד המיקרוביום. כיום אנו יודעים כי לאורגניזמים אלה יש השפעה עמוקה על ספיגת חומרים מזינים, ניקוי רעלים, בריאות רירית המעיים, מצבי הרוח, התפתחות מערכת החיסון ועוד.
כאשר המיקרוביום לא מאוזן, מצב זה יכול להוביל לדלקות, השמנת יתר וסוכרת, בעיות הורמונליות, מעי דליף, אלרגיות, אי סבילות למזון, אקזמה, אסטמה, מחלות אוטואימוניות חרדה, דיכאון וערפל מוחי.
התפתחות המיקרוביום של האדם הבוגר מתחילה בלידה נרתיקית, ובמידה מסוימת, ההשפעות על בריאות המיקרוביום מלידה ועד גיל שנתיים, קובעות את הטון הפוטנציאלי לבריאותו לכל החיים.
גורמי הסיכון המרכזיים ביותר שיכולים להפריע לבריאות המיקרוביום
בתינוקות הם:
דיסביוזה (שיגשוג יתר של חיידקים, שמרים ואורגניזמים אחרים שעלולים להזיק, או חוסר בכמויות מספקות של חיידקים בריאים) חשיפה לאנטיביוטיקה של האם בהריון/לידה או בזמן הנקה, לידה קיסרית, חוסר הנקה לפחות בארבעת החודשים הראשונים לחיים, ובאופן אידיאלי בשנה הראשונה אנטיביוטיקה הניתנת לתינוק בשנתיים הראשונות לחיים בהתחשב בכך שיש הרבה לידות קיסריות ותינוקות וילדים מקבלים הרבה יותר מידי מנות אנטיביוטיקה בשנות החיים הראשונות, סטטיסטית סביר להניח שהמיקרוביום של התינוק שלך עלול להיפגע איפשהו בשנים הראשונות היקרות הללו לחייו.
במאמר זה, נתמקד במידע ובכלים שתוכלו לעשות כדי להגן על המיקרוביום של תינוקכם במהלך ההריון, הלידה ותחילת חייו.
שימו לב שמאמר זה אינו עוסק כלל בשיפוט ואינו מיודע ליצור לחץ מיותר, אלא רק להסביר את הגורמים ולהציע פיתרונות. זיכרו- לגוף (ובמיוחד בתינוקות וילדים) יש יכולת מופלאה לשקם את עצמו! בואו נצא לדרך.
הגנה על המיקרוביום של התינוק לפני הלידה
במידה ונזקקת לטיפול אנטיביוטי במהלך ההיריון- חשוב מאד ליטול גם פרוביוטיקה איכותית למשך כמה שבועות לפחות: החיידקים שנמצאו כמגנים ביותר על האם והתינוק הם מגוון רחב של מיני לקטובצילוס וביפידובקטריום. המינון הוא בדרך כלל לפחות 15 מיליארד חיידקים, אך שימי לב כי מוצרים עתירי חיידקים לא מתאימים לכל אישה ובמידה והמוצר מייצר אי נוחות עיכולית, מומלץ להפסיק ולשנותו. במקביל מומלץ מאד לצרוך מזונות פרוביוטיים המכילים חיידקים ״טובים״
המועילים לבריאות מערכת העיכול כגון: מוצרי חלב מותססים כמו יוגורט וכפיר, מזונות סויה מותססים כגון מיסו וטמפה, ירקות מותססים כמו כרוב כבוש
וקימצ׳י, וכן משקאות כמו קמבוצ׳ה. חשוב לוודא שהמוצרים מכילים חיידקים חיים ועמידים ולכן מומלץ להכינם בבית. לצערי הרב, רוב המזונות המותססים
הנרכשים ברשתות המזון אינם מכילים חיידקים חיים.
בנוסף תמיד ניתן לשאול את הצוות הרפואי ״עד כמה יש צורך ליטול אנטיביוטיקה? האם יש תחליפים? מה עוד ניתן לעשות פרט לנטילת אנטיביוטיקה?״ רופאים רבים נוטים לעבוד לפי פרוטוקולים ולא מכירים פתרונות מותאמים אישית, למרות שיש לא מעט כאלה.
סטרפטוקוקוס מקבוצה B (GBS)
סטרפטוקוקוס מקבוצה B (Streptococcus agalactiae), או בקיצור GBS, הוא אחד מטריליוני האורגניזמים שבדרך כלל מאכלסים את מערכת העיכול האנושית. על ידי נדידה מהמעיים, הוא מתיישב בפי הטבעת, בשלפוחית השתן ובדרכי הנרתיק של נשים רבות. לרוב הוא אינו גורם נזק, עם זאת, באחוז קטן מאוד של תינוקות שנחשפו, זיהום יכול לגרום למחלה קשה ואף למוות. לכן, נשים נבדקות בהריון ולכל הנשים שתוצאותיהן חיוביות, ועומדות במגוון קריטריונים בלידה, מומלץ לקבל אנטיביוטיקה תוך ורידית בזמן הלידה כדי למנוע מהתינוק לפתח זיהום. ההחלטה היא כמובן שלך אך ניתן במקביל
גם לתמוך במיקרוביום וישנן לא מעט דרכים למנוע צמיחת יתר של GBS. למשל: אכילת תזונה דלת סוכר, מזונות מעובדים ופחמימות מעובדות (למשל, מוצרי קמח לבן, מאפים), ואם את חושדת שאת סובלת מרגישויות לגלוטן, אכלי לחלוטין ללא גלוטן. צעדים אלה יכולים להסיר גורמים שפוגעים באופן ישיר ועקיף (באמצעות פגיעה ברירית המעיים וגרימת מעי דליף) במיקרוביום. בנוסף הקפדה על צריכת סיבים תזונתיים ונטילת פרוביוטיקה יכולים לסייע.
ניתוח קיסרי והמיקרוביום של תינוקך
שיעור הניתוחים הקיסריים בישראל הוא מוגזם ונשים רבות אינן מודעות לחשיבות המעבר של התינוק בתעלת הלידה. כשהתינוק עובר בתעלת הלידה בדרכו החוצה אל העולם הוא נחשף לכמות גדולה מאד של חיידקים המסייעים לו להתחיל ולבנות את המיקרוביום ומערכת החיסון הטבעית שלו. חשיפה זו "מאכלסת" את גופו – בעיקר את מערכת העיכול – בחיידקים מועילים. מחקרים מראים שלתינוקות שנולדים בלידה קיסרית קיים שינוי בהרכב חיידקי המעי לעומת ילודים בלידה וגינלית — עם ירידה בחיידקים המועילים. במידה ובכל זאת ניזקקת לבצע ניתוח קיסרי, מכל סיבה רפואית שהיא, יש דרכים לשפר בצורה משמעותית את המיקרוביום של תינוקך:
1. פרוביוטיקה לאחר הלידה
מחקרים רבים, שכללו אלפי תינוקות שטופלו בפרוביוטיקה החל מזמן קצר לאחר הלידה, ובמהלך ששת החודשים הראשונים לחייהם, במיוחד אצל תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, מראים סיכון מופחת לפתח נוגדנים לאלרגנים נפוצים, כמו גם אקזמה. דרך אחת יעילה היא לתת פרוביוטיקה לתינוק יונק היא לערבב את האבקה בכמה כפות של חלב אם שאוב, ולתת לתינוק באמצעות טפטפת. דרך נוספת לתת לתינוק היא לשים את מנת הפרוביוטיקה בצלחת נקייה, לטבול את אצבע נקייה באבקה ולתת לתינוק למצוץ אותה מהאצבע עד לנטילת המנה המלאה. אל תטבלו את האצבע ישירות בצנצנת הפרוביוטיקה – אתם עלולים לפגוע במוצר.
פרוביוטיקה נחשבת להתערבות בטוחה באופן יחסי, אך בכל מצב, יש להתייעץ עם נטורופתית מוסמכת בעל ידע בטיפול בילודים כיון שיש תכשירים שונים ורבים ולא כולם מתאימים לכל תינוק ולכל גיל.
2. Vaginal seeding
הנושא עדיין לא מאד נפוץ בישראל, אך במדינות רבות בעולם זוהי פרקטיקה קיימת. מדובר בגזה סטרילית המקופלת לצורת "מניפה". לאחר הקיפול מרטיבים אותה במים סטריליים, מחדירים לנרתיק של האם ומשאירים אותה "להתיישב" במשך שעה. לאחר מכן, הגזה מוסרת ומונחת בשקית אטומה עד ללידת התינוק. בלידה, הגזה מונחת על פני התינוק כדי לחקות את המעבר דרך תעלת הלידה. לשיטה זו כבר קיימים מחקרים בודדים שהראו שיפור משמעותי בסוג וכמות החיידקים בתינוק, כמעט בדומה ללידה רגילה. יחד עם זאת היא נחשבת שנויה במחלוקת בקרב אלו שחוששים מהעברת חיידקים נגיפיים מהאם. (טענה זו כמובן שאינה לוקחת בחשבון את העובדה שהתינוק היה אמור לעבור שם בלידה רגילה..). לדעתי, vaginal seeding היא שיטה מבטיחה למדי, ואם האם מבצעת בדיקות מקדימות לזיהומים לפני הלידה, היא כנראה גם שיטה די בטוחה. חשוב לזכור ששינויים אפיגנטיים, מטבוליים ונוירולוגיים אחרים מתרחשים כתוצאה מלידה נרתיקית שלא ניתן להחליף אותם על ידי טכניקה זו, כך שהיא לא יכולה להיות פתרון קסם מלא ללידה נרתיקית בריאה. זוהי שיטה זמנית בעלת פוטנציאל רב ערך כאשר נדרש ניתוח קיסרי.
לסלוח לעצמנו (ולעשות כמיטב יכולתנו)
לא תמיד יש לנו שליטה מלאה על אירועים בחיים ולעיתים אם או יילוד נזקקים לטיפול רפואי. חשוב לזכור כי אין צורך לכעוס על עצמנו ולגופם של תינוקות וילדים יש יכולת מופלאה לשקם את עצמם על ידי שימוש בכלי ריפוי טבעיים!