מדוע כשילדים חולים עולה החום?
האם חום בילדים הוא בהכרח מסוכן?
האם חייבים להוריד חום?
מה היתרונות והחסרונות של הורדת חום ע"י שימוש בתרופה?
האם יש דרכים טבעיות להורדת חום בילדים?
המאמר הבא יעסוק בסוגיות הללו.
האם חום מסוכן?
חלק ניכר מההורים בישראל חוששים מאוד מחום אצל ילדיהם. עבור רבים מהם, עליית חום נתפסת כסכנה ממשית לבריאות הילד, ואף כגורם שעלול להוביל למוות. מתוך תחושת דחיפות זו, הורים רבים ממהרים לפעול במטרה להוריד את החום באופן מיידי.
הפחד מהחום נובע במקרים רבים מחוסר ידע והבנה של התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגוף, וכן מהיכרות מוגבלת עם הידע המדעי הקיים בנושא. כאשר להורים תהיה גישה למידע אמין ולכלים טיפוליים מתאימים, הם יוכלו להעניק לילדיהם מענה רפואי מושכל, רגוע ומותאם יותר.
בואו נתחיל בהתחלה ונבחן את דף ההמלצות הרשמי (נייר העמדה) של ההסתדרות הרפואית, בנושא חום בילדים:
https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/clinical_110_FeverReductioninChildren.pdf
ובו כתוב:
"חום מוגדר כעליית טמפרטורת הגוף מעל הטמפרטורה הנורמלית של האדם. בילדים, מקובלת ההגדרה שחום הוא טמפ‘ רקטלית של 38 מעלות צלזיוס ומעלה. חום גוף מעל 41 מעלות צלזיוס (היפרתרמיה) הוא מצב נדיר, שבו עלולות להתרחש תופעות פיזיולוגיות בלתי רצויות כולל נזק לרקמות. הורים רבים מאמינים כי חום הינו מחלה בפני עצמה שיכולה לגרום לנזק קבוע, כולל נזק מוחי. אולם, רוב העובדות מצביעות על כך שחום, ככלל, הינו תגובה הסתגלותית של הגוף ועל כן, אין הכרח לטפל בו בכל מצב". (ההדגשות אינן במקור).
כלומר, בהחלט יש לעקוב אחר עליית חום, אך החום עצמו אינו מחלה אלא תסמין, הוא אינו מסוכן, לפחות עד 41 מעלות צלסזיוס, ומצבים של חום מעל 41 מעלות אינם שכיחים כלל ולמעשה הם נדירים ממש. כלומר- הגוף יודע להוריד את החום בעצמו גם ללא שום התערבות רפואית!
אין מדובר בטענה, שיש להתעלם לחלוטין מעליית חום הגוף, אלא בהבהרה שמצבים שבהם החום עצמו מהווה סכנה לילד – הם נדירים מאוד מאוד.
בואו נכיר נתונים נוספים על חום בילדים:
- ההיפותלמוס שבמוח מעלה את חום הגוף בתגובה לפירוגנים – חומרים שמערכת החיסון מפרישה לזרם הדם במצבי דחק שונים כמו זיהום נגיפי וחיידקי, תהליכים דלקתיים לא זיהומיים, התייבשות או פגיעה ברקמות מסוימות. כלומר- מי שמעלה את החום זה הגוף ולא הפולש.
- הגוף מעלה את החום, בין השאר על מנת להרוג את הנגיף או החיידק.
- חום משמש כמנגנון הגנה של הגוף ומיועד לסייע למערכת החיסון להילחם בהם באופן מיטבי ולהשמיד אותם.
- עליית החום מאותת ומגייסת תאי דם לבנים – למעשה, החום חיוני ובריא במרבית המקרים.
- הגוף לא נוטה להעלות חום למעל 41 מעלות כדי שלא לסכן את המוח.
- אין קשר בין גובה החום לעוצמת המחלה. גובה החום הוא לרוב ניגזרת של היכולת הטבעית של אותו הילד הספציפי להעלות חום.
כלומר- חום הוא תגובה טבעית ובריאה המסייעת לגוף להתמודד עם מחלה ואף לסיימה.
אבל כדי שהורה יוכל לקבל החלטה מושכלת לגבי האופן שבו יגיב לחום של ילדו ויטפל בו, חשוב להכיר גם את ה'דגלים האדומים' הקשורים לשאלה המרכזית: האם החום של ילדי מחייב פנייה לבדיקה רפואית?
דגלים אדומים- באילו מצבים ספציפיים מומלץ לגשת לבירור רפואי בעת עליית חום:
- תינוק שטרם מלאו לו 3 חודשים.
- תינוקות גדולים יותר או ילדים כאשר החום הגבוה (מעל 38.5 מעלות) ונמשך יותר מ- 3-5 ימים ברציפות.
- ילד אפאתי שאינו מגיב.
- פירכוסי חום.
- ילד הסובל מקוצר נשימה או מצוקה נשימתית
- בכל מצב של התייבשות (ניתן לבחון זאת כשהילד ממעט לתת שתן/ מקיא/ משלשל).
כעת הבנו שרוב מצבי החום בילדים אינם נמנים עם ה"דגלים האדומים" ולכן אין צורך להיכנס ללחץ ולרוב אין בכלל צורך להוריד את החום.
יש לציין שילד בריא יעבור את רוב מחלות החום בקלות רבה ובזריזות. מעניין לראות כי ברפואות המסורתיות חום בילדים נחשב לתהליך חשוב ביותר בהתפתחות הילד, תהליך שאסור לחבל בו. ברפואות הללו החום מיוחס גם כאמצעי של פריקת עודפי חום מהגוף המתפתח והאנרגטי של הילד. בנוסף, לעיתים קרובות ניתן לראות שילדים רבים עושים "קפיצת גדילה" כלשהי לאחר מחלת חום.
יחד עם זאת ישנם מצבים מסוימים בהם תירצו להוריד את החום על מנת להקל על הילד. בואו נבחן את האפשרויות העומדות לרשותנו:
טיפול תרופתי להורדת חום:
בנייר העמדה של ההסתדרות הרפואית נכתב כי מומלץ להוריד חום מעל 38.5 מעלות "רק כאשר הילד אינו חש בטוב" ואין צורך להוריד חום נמוך מכך או בכל מצב אחר.
בנוסף נכתב כי: "אין הוכחות לכך שטיפול להורדת חום מונע פרכוסי חום או מוריד את היארעות תופעות הלוואי לאחר מתן חיסונים".
(מעניין לראות כי דף העמדה הרשמי הנ"ל, מכיל אך ורק מידע לגבי טכניקות תרופתיות להורדת חום ואין פירוט לביצוע והדרכה לגבי אמצעים פיזיקליים וטבעיים נוספים).
עבור ההורים עומדות מספר אופציות לטיפול תרופתי: פראצטמול (כמו אקמול), איבופרופן, אספירין ודיפירון.
מהי הבטיחות של השימוש בתרופות אלו?
שימוש בתרופות כמו איבופרופן (נורופן, אדוויל וכדומה), אפילו במשך 5 ימים בלבד ניקשר לגסטריטיס (דלקת בקיבה) ואילו התרופה טיילנול (דומה לאקמול בישראל) מורידה את רמות הגלוטתיון בגוף– אחד הכימיקלים הטבעיים החשובים של הגוף לפינוי הרעלים שלו. בנוסף מינוף עודף של פארצטמול עלול לפגוע בכבד.
כמה ציטוטים מנייר העמדה:
"שימוש בפראצטמול בהיריון ובינקות נמצאו קשורים להתפתחות אסטמה ללא קשר לאינדיקציה הטיפולית."
"ישנם מספר דיווחי מקרה על ילדים שפיתחו אי ספיקת כליות לאחר טיפול באיבופרופן"
מהי היעילות של השימוש בתרופות אלו?
אצטט כאן עוד כמה ממסקנות המחקרים שהוצגו בנייר העמדה הנ"ל:
"נמצא שפראצטמול לא מקצר את תקופת החום או סימפטומים אחרים לעומת פלצבו. לא נמצאו שינויים משמעותיים במצב הרוח, נוחות, תיאבון או צריכת נוזלי לעומת פלצבו."
"מטה-אנליזה זו הראתה עובדות חלשות ולא עקביות לתמיכה בפראצטמול להורדת חום בילדים. אין זה אומר שפראצטמול לא יעיל, אלא שאין מספיק מחקרים אמינים המשווים בין פראצטמול לפלצבו או אמצעים פיזיקליים להורדת חום. לכן, אי אפשר לקבוע בוודאות את האפקט של פראצטמול בהורדת חום בילדים".
החוקרים גם הוסיפי ובדקו את הטיפול התרופתי בהשוואה לטיפול באמצעים טבעיים (לרוב אל מול אמבטיות להורדת חום או שימוש בספוג לח). חלק גדול מהמחקרים הראו יכולת דומה או טובה מספיק להורדת חום גם בשימוש בספוג מים. למרות זאת בחרו החוקרים לסכם את הפרק כך:
"מרבית העבודות מראות כי אין הבדל משמעותי בין מתן תרופות אנטיפירטיות לבין רחצה בעזרת ספוג עם מים והשילוב ביניהם נותן יתרון לא משמעותי. מעבר לכך, רחצה בעזרת ספוג עם מים גרמה לאי נוחות גדולה יותר ובצורה משמעותית מאשר תרופות אנטיפירטיות. לאור כל העבודות, נראה כי יש להעדיף מתן תרופות להורדת חום בילדים על פני טיפול באמצעים פיזיקליים".
כלומר- החוקרים טוענים שרחצה היא הליך מסורבל יותר מאשר מתן תרופה וזו הסיבה היחידה לכך שהם ממליצים על הטיפול התרופתי להורדת חום.
האם ממצאים אלו אומרים שאסור אף פעם להשתמש בטיפול התרופתי- בהחלט לא! אך הממצאים אכן מראים כי מומלץ מאד להתחיל את הטיפול בשיטות עדינות, טבעיות אשר מורידות את החום בצורה פחות אגרסיבית, יעילה ובעלת פחות תופעות לוואי ונזקים.
לסיכום: במקרה של אי־נוחות קלה, מומלץ להתחיל את הטיפול בחום באמצעים טבעיים. במידה והמחלה קשה והכלים הטבעיים אינם מספיקים – נסו להגביל את השימוש בתרופה לנטילות בודדות בלבד.
שיטות טבעיות להורדת חום:
ישנן שיטות רבות מאד להורדת חום באמצעים ביתיים ותמיד ניתן ומומלץ להתייעץ עם הרבליסטית קלינית (מטפלת בעזרת צמחי מרפא) או נטורופתית טרם היישום:
- להקפיד על צריכת נוזלים:
- בתינוקות יונקים- הנקה לפי הצורך.
- שתיית מים, מרק, תה צמח, קרטיב בייתי. ניתן לשלב מעט מיץ.
- שימו לב לסימני התייבשות: מעט שתן, לשון יבשה, עיניים שקועות, עור רפוי.
- חשוב להקפיד על מנוחה בבית עם מעט גירויים עד 24 שעות אחרי החזרה לחום תקין- זה מועיל לחיזוק הכוחות של הילד וגם לבריאות הציבורית (ילד עם חום עלול להיות מדבק וחום לעיתים נוטה להיות נמוך בבוקר ואז שוב לעלות בערב- זה סימן שהמחלה עוד לא הסתיימה).
- תזונה קלה – מרק, טוסטים, ירקות, פירות, אין צורך להכריח את הילד לאכול. הגוף דורש פחות מזון בעת מחלה על מנת להקל על עצמו.
- לא להלביש יתר על המידה – יותר מידי שכבות של בגדים עלולות לחמם את הילד.
- אמבטיות פושרות- חמימות. יש לתת לילד לשהות במים הנעימים לכ-10 דקות או עד שהם מתקררים.
- מים ולימון- לוקחים קערת מים פושרים בחום הנמוך ב-2–3 מעלות מחום הגוף. סוחטים לתוכה לימון, מספיגים מגבת במי הלימון וסוחטים, עוטפים את השוק במגבת הרטובה ומכסים אותה במגבת יבשה לכ-10 דקות. חוזרים על הפעולה ברגל השנייה.
- חומץ (מכווץ כל"ד ומקרר): לבישת גרביים טבולים בחומץ ביחס של- רבע כוס חומץ+ 3/4 כוס מים למשך כ-15 דקות לכל היותר. חשוב – יש למדוד זמן בכדי למנוע הזעה דרמטית. אם לא הושגה ירידה מספיקה של החום, יש לחזור על הפעולה שנית, ושוב לא יותר מ- 15 דקות. לתינוקות, זמן לבישת הגרביים לכל היותר – 10 דקות.
- צמחי מרפא:
- חליטות של קמומיל, נפטה, מליסה– אלו צמחים , עדינים מאד, המסייעים להורדת חום ולשיפור העיכול.
- ג'ינג'ר טרי במירתח – אנטי-ויראלי, אנטי-בקטריאלי, יעיל לשיעול.
- שמן פלפל שחור- יש לדלל את השמן האתרי בשמן צמחי ביחס של 3 טיפות שמן אתרי פלפל שחור בכף שמן צמחי. את השמן מורחים על גב התינוק (תוך שהוא שכוב על הבטן) משני צידי עמוד השדרה, מלמטה ועד למעלה. חוזרים על הפעולה 3 פעמים.
- הנחיות לשימוש בצמחי מרפא:
- תה/ מרתח או מיצוי ללא אלכוהול.
- מינונים:
- פעוטות וילדים: ¼–1 כוס כל כמה שעות (תלוי בגיל ובמשקל)
- מעל גיל שנה: ניתן להמתיק בדבש או מייפל (לגיל שנה ומעלה בלבד).
- תוספים נוספים:
- ויטמין ,D אבץ, ויטמין C – עוזרים למניעת הצטננות ועלולים לקצר את משך המחלה.
איך יודעים שהטיפול יעיל והולך לכיוון הנכון?
פשוט מאד. ניראה סימני הטבה- הילד יותר ערני, משחק, רוצה לאכול.
מאחלת לכם.ן ביטחון באינטואיציה שלכם.ן כהורים!
